הקיבוץ המתחדש: כוח ועוצמה בידי המערכת – מדריך הישרדות ליורשים 2025

ניתוח משפטי מקיף של מערכת היחסים הבלתי שוויונית בין הקיבוץ המתחדש ליורשיו

תקציר מנהלים

המעבר מהקיבוץ השיתופי המסורתי לקיבוץ המתחדש יצר מציאות משפטית חדשה ומורכבת. בעבר, חבר קיבוץ היה חלק בלתי נפרד מקהילה שיתופית בכל היבטיה. כיום, הוא נדרש להתמודד עם מערכת יחסים חדשה מול המערכת הקיבוצית, המאופיינת בחובות הדדיות של הגינות ותום לב, אך בפועל, היא בלתי שוויונית ולעיתים מקפחת. מערכת יחסים זו מציבה את החבר, קל וחומר את היורש, בעמדה פחותה, הדורשת ממנו להתמודד עם דרישות וציפיות שאינן תמיד הוגנות או מאוזנות ביחס לזכויותיו.

מה גרם לשינוי? השינוי נבע משתי מטרות מרכזיות, שתיהן נועדו לשפר את מצבו של החבר:

1. הגברת הביטחון האישי של חבר הקיבוץ, במיוחד נוכח האפשרות שמסיבות כלכליות, חברתיות או דמוגרפיות הקיבוץ לא יתקיים במתכונתו הנוכחית.
2. הרצון לבסס קניין פרטי של חבר הקיבוץ, אשר יעמוד לרשותו במקרה של עזיבה ולרשות יורשיו במקרה של פטירה.

אז מה הבעיה? המציאות מלמדת כי הירושה בקיבוץ המתחדש, הגם שהיא בעלת ערך, היא בבחינת “אליה וקוץ בה” היא אינה כסף בבנק ואפילו לא דירה בעיר או בית במושב. מדובר בנכס מורכב למימוש, והיורשים יצטרכו לעבוד קשה, לנווט בין בירוקרטיה ובעיקר ולהשיג את הסכמות הקיבוץ, כדי לממש את זכויותיהם. לעיתים קרובות, זהו תהליך ארוך ומאתגר, שעלול לגרור מחלוקות וקרעים בתוך החברה הקיבוצית.

מאמר זה יבחן את פערי הכוחות המובנים במערכת היחסים בין הקיבוץ המתחדש לבין יורשים בקיבוץ. הוא יציע כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים המשפטיים והקהילתיים הכרוכים בכך, ויסייע ליורשים לשמור על זכויותיהם.

המסגרת המשפטית והתמורות בקיבוץ המתחדש

הקיבוץ הישראלי, שהיה בעבר מודל קולקטיביסטי מובהק, עבר בעשורים האחרונים טרנספורמציה עמוקה. תהליכי השינוי היו כרוכים לא רק בחיפוש אחר פתרונות פרקטיים לפתרון המשבר, אלא בתמורה בסיסית בתפיסות ועקרונות היסוד שאפיינו את ההוויה הקיבוצית. המגמה החדשה התבטאה בחיזוק האינדיבידואליות, צמצום השותפות והערבות ההדדית, הקטנת האחריות הקולקטיבית של הכלל לגורל הפרט הנמנה עליו, והסבת האחריות לעמידה בנטלי החיים לפרטים עצמם.

מצויים אנו בעידן חדש בתנועה הקיבוצית, בו שיעור הקיבוצים המתחדשים עולה בהרבה על אלה השיתופיים, והמונח “קיבוץ שיזורי” נוסף ללקסיקון כדי לתאר דגם של קיבוץ מתחדש לחברים חדשים בעוד החברים הותיקים ממשיכים להתנהל על פי ההסדרים של הקיבוץ השיתופי (קיבוצים שיתופים ושיזוריים – תמונת מצב לסוף 2022, אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי).

תהליך השיוך והשלכותיו על זכויות היורשים

הליך שיוך הדירות הוא תהליך ארוך ומורכב, במסגרתו נדרש הקיבוץ, בראש ובראשונה, לקבל החלטה בדבר שיוך הדירות לחבריו ולאחר מכן לערוך את כל הדרוש בפן התכנוני, הכלכלי והציבורי. במסגרת הליך זה, מתחייב הקיבוץ לוותר על זכויותיו במקרקעין לטובת שיוכם לחברים. כבר במסגרת השיוך החוזי, הקיבוץ מקנה לחברים זכות חזקה ייחודית במקרקעין הספציפיים ששויכו להם.

כוחו המופרז של הקיבוץ בהליך השיוך

הקיבוץ נהנה מעמדת כוח מובנית, כשהוא משמש בו-זמנית כשחקן כלכלי, כמעין רשות מקומית וכקהילה שיתופית. מצב זה יוצר חוסר איזון קיצוני ביחסי הכוחות. במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר ברירה מול מערכת רבת עוצמה.

העובדה שבתי המשפט נמנעים מלהתערב בהחלטות הקיבוץ, למעט במקרים קיצוניים, מותירה את היורשים ללא הגנה משפטית אפקטיבית. התערבות שיפוטית בהחלטות האסיפה הכללית ובכללי השיוך נעשית במשורה, ורק במקרים של קיפוח קשה, הפרת דין בוטה או פגיעה בתקנת הציבור.

“היום הקובע” – נקודת מפתח בזכויות היורשים

“היום הקובע” מהווה נקודת ציון קריטית בקביעת זכויות היורשים. סלע המחלוקת מתמקד פעמים רבות בטיב ומהות זכויות החבר המוריש בדירה בעת פטירתו. הליך שיוך הדירות הינו הליך סבוך ומורכב הכרוך בפעולות משפטיות רבות ובקבלת הסכמת המינהל, ועדות התכנון וגורמים נוספים.

הליך השיוך כרוך בהקצאה שוויונית של הדירות לכל חברי הקיבוץ, משימה שאינה קלה, במיוחד בשים לב לשאיפה הטבעית וההגיונית כי לחברים תשוייך הדירה בה הם מתגוררים עובר לשיוך, ומאידך גיסא, הקשיים הכרוכים במימוש שאיפה זו כמו, השוני בין הדירות ושוויון, גודל המשפחות, וותק, ועוד שיקולים לגיטימיים בקביעת שיוך הדירות.

הזכויות הכלכליות והקנייניות של יורשים בקיבוץ

בעניין רתם נ’ קיבוץ שדות ים קבע בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי על פי תקנון הקיבוץ, דירות המגורים הן רכוש הקיבוץ והחברים זכאים רק לזכות שימוש בהן, זאת חרף קבלת החלטה עקרונית של הקיבוץ לקיים תהליך שיוך. עם פטירת חבר, פקעה זכות השימוש שהוענקה לו והדירה חזרה לרשות הקיבוץ.

באותו עניין, דחה בית המשפט את טענות היורשים כי החלטת השיוך שינתה את המצב המשפטי, וקבע כי ההחלטה מהווה הצהרת כוונות בלבד, המותנית בהתקיימות תנאים רבים, ולא העניקה לחברים זכויות מיידיות בדירות. פסק דין זה שעמד מאוחר יותר במבחן בבית המשפט העליון שסמך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי.

יחד עם זה, ציטט בית המשפט את התחייבותו של הקיבוץ “הרי ככל שיחליט הקיבוץ על העברת הזכויות בדירות המגורים לחברים ובכפוף להחלטת האסיפה הנ”ל, להוראות הדין ולכל החלטה שתתקבל בעתיד ולביצועה בפועל יהיו זכאים יורשי המנוח לזכויות שיוגדרו באותה החלטה, בכפוף למילוי כל תנאיה”. דהיינו בבוא העת, עם גמר הליך שיוך הדירות, יהיו היורשים זכאים לזכויות בדירה, אך עובדה או אינה מקנה ליורשים, טרם גמר הליך השיוך, זכות להחזקת הדירה ו/או כל זכות אחרת בדירה.

מהראיות עולה כי הקיבוץ אינו כופר בכך שהיורשים זכאים לשיוך דירת המנוח, אך בשלב הנוכחי, מכיוון שהליכי השיוך טרם הבשילו, לא ניתן להורות לקיבוץ לאפשר ליורשים, שאינם מתגוררים ועובדים בקיבוץ, לנהוג בנכס המיועד להם מנהג בעלים. בשלב העכשווי, הנכס שישוייך בעתיד ליורשים הוא נכס בבעלות הקיבוץ, ומי שזכאי לנהוג בו מנהג בעלים הוא הקיבוץ.

ביקורת על קיפוח היורשים בהליך שיוך הדירות

הביקורת המרכזית על המצב המשפטי הקיים נוגעת לחוסר השוויון המובנה בין חברי הקיבוץ עצמם לבין יורשיהם. הקיבוץ טוען שלא ניתן להשוות את זכויותיהם של יורשי חברים, שאינם חברי הקיבוץ, לאלו של חברי הקיבוץ כל עוד לא ניתן להשוות בין חובותיהם – שבמרכזן החובה להתגורר בקיבוץ ולתרום לרווחתו ולרווחת חבריו.

ואולם, עמדה זו מעוררת קושי משמעותי שכן היא מנוגדת לשכל הישר ויוצרת הפליה בוטה בין חברי הקיבוץ עצמם: בעוד שחבר קיבוץ אשר עלה בידו להשלים את הליך השיוך בעודו בחיים יוכל להוריש ליורשיו את הדירה יחד עם המגרש הצמוד לה, חבר קיבוץ שטרם השלים את הליך השיוך יוכל להוריש את הדירה עצמה ללא המגרש.

כפי שציין בית המשפט העליון, מדובר בעשיית צדק עם חברי הקיבוצים, רבים מהם ותיקים שהשקיעו נשמתם בקיבוץ משחר נעוריהם, ולהבטיח כי למצער בית מגוריהם יוכל להפוך לנחלתם, כדי שיהווה להם עוגן קנייני כלכלי לעת זקנתם (ע”א 7966/08 קיבוץ מענית נ’ רוכמן ואח’).

התוצאה הנוכחית יוצרת מצב אבסורדי, לפיו הליך השיוך עשוי להימשך עשרות שנים וחברי הקיבוץ ייהנו מכל העולמות – מחד גיסא ינהגו מנהג בעלים בדירותיהם, ומאידך גיסא יקפיאו, ללא מגבלת זמן, את זכות החברים הותיקים לשיוך, בעוד באותה תקופה נהנים הם בלעדית מפירות הדירות.

לא בכדי נטען כי הקיבוץ פועל בחוסר תום-לב כדי לנשל את היורשים מנכסם ולהתעשר על חשבונם. ראוי לשקול מנגנון שיבטיח הגנה טובה יותר על זכויות היורשים, במיוחד במקרים בהם המוריש היה חבר קיבוץ ותיק שתרם שנים רבות לקיבוץ אך נפטר בטרם הושלם הליך השיוך.

יחד עם “שמירת זכויות היורשים”, מה לגבי עלות הכלכלית של הזמן האבוד מעבר לקשיים במימוש?  תהליכי מימוש ירושה בקיבוץ המתחדש עלולים להימשך עשרות שנים, לעיתים, במהלכן היורשים אינם מקבלים כל תמורה. מי יפצה את היורשים על תקופה כה ארוכה של ציפייה, חוסר ודאות ואובדן הזדמנויות כלכליות? סוגיה זו מדגישה את הצורך הדחוף בפתרונות יעילים והוגנים יותר.

סוגיית הפיצוי הכספי ליורשים

בנושא הפיצוי הכספי, נקבע כי “ערך דירת תקן” אינו כולל בהכרח את שווי המגרש, אלא רק את שווי המבנה, אלא אם כן הוגדר אחרת במפורש. זאת מאחר שהקיבוץ אינו הבעלים של המגרשים ואינו יכול להקצות אותם ‘חינם-אין-כסף’.

המלצות מעשיות ליורשים

הליווי המשפטי הנדרש

נוכח המורכבות המשפטית, יורשים בקיבוץ נדרשים לליווי משפטי מקצועי. הליך השיוך הוא מסלול מדורג שתחילתו בזכות אובליגטורית מעין קניינית וסופו בזכות קניינית, שככל שמתקדמים בו, כך גדל ערכה ושוויה של הזכות המעין קניינית.

בדיקת מעמד השיוך בקיבוץ

יש לבחון בכל מקרה ומקרה באיזה שלב התגבשה זכותו של חבר הקיבוץ, לאיזה שלב קנייני השתכללה אותה הזכות במועד פטירת החבר, ובהתאם לכך לגזור את שוויה הכספי של זכות יורשיו. במיוחד חשוב לבדוק:

1. האם התקבלה החלטת שיוך
2. באיזה שלב נמצא תהליך השיוך
3. מהם כללי השיוך הספציפיים של הקיבוץ
4. האם קיימות החלטות מיוחדות הנוגעות ליורשים

הערכת שווי הזכויות

לשאלה באיזו מידה ההתקדם החבר המוריש אל עבר אותה זכות קניינית ישנה השלכה מכרעת לעניין תמחורה של הזכות. חשוב להבין כי כל עוד לא הושלם הליך השיוך, אין לחברים זכויות קנייניות בדירות המגורים, אלא לכל היותר, זכויות חוזיות בלבד.

אתגרים וסיכונים בתהליך מימוש זכויות היורשים

מגבלות על מימוש הזכויות

היורשים צריכים להיות מודעים לכך שקיימות מגבלות משמעותיות על מימוש זכויותיהם. הקיבוץ רשאי לקבוע הגבלות על השכרת הדירה או מתן רשות להתגורר בדירה, כך שזו תהיה כפופה לאישור מראש של הקיבוץ לזהות השוכר/מקבל הרשות (ת.א. נצרת 10704-04-18- קיבוץ חנתון נגד אלבז)

סוגיית השוויון והאפליה

למרות שעקרון השוויון מעוגן בתקנוני הקיבוצים, יורשים שאינם חברי קיבוץ בעצמם אינם צד לתקנון, ועל כן חובת הקיבוץ לנהוג בשוויון אינה מופנית כלפיהם. כפועל יוצא, הקיבוץ רשאי להבחין בין יורשים שהם חברים לבין יורשים שאינם חברים (רעא 8226/21- קיבוץ נאות מרדכי נגד דניאל שליידר).

המלצות להתמודדות עם אתגרים:

תכנון מוקדם

הליך שיוך הדירות הינו הליך סבוך ומורכב הכרוך בפעולות משפטיות רבות ובקבלת הסכמת המינהל, ועדות התכנון וגורמים נוספים. במקרים רבים, התהליך עשוי להימשך שנים ארוכות, לעיתים אף עשרות שנים.

מומלץ להיערך מראש באמצעות עריכת צוואה מותאמת שתשקף את רצון החבר ותמנע סכסוכים. חשוב במיוחד להתייחס בצוואה לאפשרות של הליכי שיוך מתמשכים ולקבוע הוראות ברורות לגבי זכויות היורשים בתקופת הביניים.

גישור ופתרון סכסוכים

בעניין תא (חיפה) 29638-04-17 – אבישי נגד קיבוץ כפר המכבי מחווה בית המשפט את דעתו כי במקרים של מחלוקת, יש לשקול הקמת גוף בוררות חיצוני ועצמאי שיוכל להכריע במחלוקות בין יורשים לקיבוצים באופן מאוזן יותר. באותו עניין ציין בית המשפט כי זכותה העתידית של המנוחה, ובנעליה התובעת להיות שותפה להליך שיוך הבתים, טרם התגבשה.

בעניין תא [נצרת] 31768-09-24 קבע בית המשפט כי כאשר מדובר במחלוקת ‘פרטנית’ שאין לה השלכות ציבוריות ורוחביות, יש מקום לפעול על פי מנגנון יישוב הסכסוכים המוסכם, גם כשמדובר ביורשים שאינם חברי קיבוץ.

עם זאת, יש לציין כי ככלל, כאשר היורש אינו חבר קיבוץ, עשוי להתעורר קושי בהחלת מנגנון הבוררות הפנימי של הקיבוץ עליו, שכן הוא אינו כפוף למערכת היחסים החוזית הרגילה שבין הקיבוץ לחבריו. אולם, כפי שנקבע בפסיקה העדכנית, כללי שיוך הדירות והחלטות הקיבוץ אינם כוללים בדרך כלל הוראה מפורשת או משתמעת לפיה מנגנון הבוררות לא יחול על מי שאינו חבר קיבוץ. הרציונל העולה מההחלטות והכללים מחייב את המסקנה לפיה כל סוגיה או מחלוקת הנוגעת לשיוך דירות ונכסים תתברר במנגנון בוררות.

הפסיקה אף קבעה כי נדרש אקט פוזיטיבי של סירוב לבוררות או ניסיון להכביד על קיומה כדי לשלול את תחולת הסדר הבוררות, דבר שיש להוכיח באופן קונקרטי (ת”א 31768-09-24 קבוצת גבע אגודה שיתופית נ’ פרנס ואח’).

סוגיית כתבי הוויתור והלחץ על היורשים

חתימה על כתב ויתור שנעשתה תחת לחץ או מצוקה, במיוחד בתקופת האבל או כתנאי לקבורת המנוח בקיבוץ, עשויה להיחשב כפגומה מבחינה משפטית. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לבטל את כתב הויתור אם יוכח כי נחתם בנסיבות של עושק או כפייה.

הקיבוץ מחויב לנהוג בתום לב מוגבר בעת משא ומתן עם יורשים, במיוחד בתקופות רגישות. לכן, מומלץ ליורשים לא לחתום על כתבי ויתור מבלי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, גם אם הדבר כרוך בעיכוב מסוים במימוש הזכויות.

הבעייתיות בכוחו העודף של הקיבוץ

במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר ברירה מול מערכת רבת עוצמה. המתח מתחדד במיוחד כאשר הקיבוץ מתנה את מימוש זכויות ההורשה המיידיות בוויתור על זכויות עתידיות שטרם התגבשו, כמו זכויות בנכסים שטרם שויכו או זכויות שעשויות לנבוע משינויי ייעוד עתידיים.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא זכויות יורשים בקיבוץ מתחדש – מדריך מעודכן 2025

מהו ההבדל המשפטי בין ‘יורש’ ל’בן ממשיך’ בקיבוץ מתחדש?

יורש הוא מי שזכאי לרשת את זכויות המנוח על פי דין או צוואה, בעוד שבן ממשיך בקיבוץ (להבדיל מבן ממשיך במושב) הוא מעמד ייחודי לקיבוץ המקנה זכות התיישבותית עתידית. חשוב להדגיש כי זכות בן ממשיך אינה עוברת אוטומטית בירושה, אלא כפופה לתנאי קבלה לחברות בקיבוץ.

כיצד משפיע שלב השיוך בקיבוץ על זכויות היורשים?

התשובה משתנה בהתאם לשלב השיוך:

• לפני שיוך, לרבות לאחר שהתקבלה החלטה על שיוך: הבית שייך לקיבוץ וליורשים אין זכות קניינית בו.
• במהלך שיוך, לפני ואחרי שיוך חוזי: זכויות היורשים תלויות בכללי השיוך הספציפיים של הקיבוץ ובשלב ההתקדמות של תהליך השיוך.
• אחרי שיוך מלא: הבית נחשב לחלק מהעיזבון וחלים עליו דיני הירושה הרגילים.

האם יורשים זכאים תמיד לקבל את הבית הספציפי שהיה בשימוש המוריש?

הדבר תלוי בכללי השיוך של כל קיבוץ. הקיבוץ רשאי לבחור בין הקצאת הבית בעין לבין תשלום פיצוי כספי. במקרה של פיצוי כספי, ערך דירת תקן מתייחס בדרך כלל לשווי המבנה בלבד, ללא המגרש.

מה משמעות “היום הקובע” לגבי זכויות יורשים?

היום הקובע הוא נקודת זמן קריטית המגדירה את היקף הזכויות. חבר שהיה רשום ביום הקובע זכאי לזכויות מלאות בהתאם לכללי השיוך. יורשים של חבר שנפטר לפני היום הקובע עשויים להיות זכאים לזכויות מופחתות.

האם בתי המשפט נוטים להתערב בהחלטות הקיבוץ בנוגע ליורשים?

בתי המשפט נוקטים בגישה מרוסנת ומתערבים רק במקרים חריגים של קיפוח קשה, הפרת דין בוטה או פגיעה בתקנת הציבור. עם זאת, קיימת מגמה גוברת של פיקוח שיפוטי על הגינות החלטות הקיבוץ.

מהן הזכויות הכלכליות של יורשים שאינם חברי קיבוץ?

יורשים שאינם חברי קיבוץ זכאים לפיצוי כספי בהתאם לכללי השיוך, אך הקיבוץ רשאי להעדיף את האינטרס הכלכלי של חבריו הקיימים. חשוב לציין כי הפיצוי עשוי לכלול את ערך המבנה בלבד, ללא המגרש והתשתיות.

כיצד משפיע מעמד הקיבוץ (שיתופי/מתחדש) על זכויות היורשים?

אחד ההבדלים המרכזיים בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ מתחדש הוא בבעלות על הקניין והאפשרות להוריש זכויות. בקיבוץ מתחדש קיימת אפשרות להעברה בין-דורית של זכויות, בכפוף לכללי השיוך.

מה קורה כאשר יש מספר יורשים המעוניינים בדירה?

במקרה של מספר יורשים, הקיבוץ רשאי לקבוע קריטריונים להעדפת יורש אחד, בדרך כלל זה שיתקבל לחברות. שאר היורשים עשויים להיות זכאים לפיצוי כספי בהתאם לחלקם היחסי בירושה.

האם ניתן לערער על החלטות ועדת הקבלה לגבי יורש?

הסיכוי שבית המשפט יתערב בהחלטות ועדת הקבלה הוא נמוך ביותר, אלא אם כן הוכח כי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים או בחוסר תום לב קיצוני. עם זאת, קיימת חובה על הקיבוץ לנמק את החלטותיו ולפעול בשקיפות.

מהי המשמעות המעשית של “זכות מגורים” לעומת “זכות קניינית”?

זכות מגורים היא זכות אישית המוגבלת לשימוש בדירה, בעוד שזכות קניינית מאפשרת העברה, שעבוד ומכירה. ההבדל משמעותי במיוחד לעניין יורשים, שכן זכות מגורים עשויה לפקוע עם פטירת החבר.

האם קיבוץ רשאי להתנות את מימוש זכויות היורשים בוויתור על תביעות עתידיות?

זוהי סוגיה מורכבת שטרם זכתה להכרעה חד-משמעית בפסיקה. מצד אחד, הקיבוץ נהנה מאוטונומיה רחבה בקביעת תנאים למימוש זכויות. מצד שני, תניית ויתור גורפת על זכויות עתידיות עלולה להיחשב כתנאי מקפח בחוזה אחיד.

סיכום: כוחו המופרז של הקיבוץ מול היורשים – קריאה לרפורמה

הדיון בשאלות לעיל מדגיש בעיה מבנית מהותית במערכת היחסים בין הקיבוץ ליורשים. הקיבוץ נהנה מעמדת כוח מובנית, כשהוא משמש בו-זמנית כשחקן כלכלי, כמעין רשות מקומית וכקהילה שיתופית. מצב זה יוצר חוסר איזון קיצוני ביחסי הכוחות.

במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר ברירה מול מערכת רבת עוצמה. יתרה מזאת, העובדה שבתי המשפט נמנעים מלהתערב בהחלטות הקיבוץ, למעט במקרים קיצוניים, מותירה את היורשים ללא הגנה משפטית אפקטיבית.

נדרשת רפורמה משפטית מקיפה שתכלול:

1. הקמת ערכאה שיפוטית ייעודית לענייני ירושה בקיבוצים
2. קביעת סטנדרטים מינימליים מחייבים לזכויות יורשים
3. הגבלת יכולת הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות
4. יצירת מנגנוני פיקוח אפקטיביים על החלטות הקיבוץ

כפי שציין בית המשפט העליון, “הגיעה העת לבחון מחדש את האיזון בין האוטונומיה הקיבוצית לבין זכויות היסוד של היורשים”. ללא שינוי מהותי, ימשיכו היורשים להיות חשופים לניצול מעמדם החלש מול כוחו העודף של הקיבוץ (רעא 8226/21- קיבוץ נאות מרדכי נגד שליידר).